פוסט זה פורסם לראשונה באפריל 2010, בבלוג הישן שלי.
טכניקות להעברת תמונה כבר הפכו אצלי לתחביב בפני עצמו, אני פשוט אוספת אותן, ונהנית מאוד להתנסות בהן, בעיקר בגלל שהתוצאות לא צפויות ומעניינות. מה שחשוב לזכור תמיד לגבי כל סוג של העברת תמונה זה שמדובר בהרבה תרגול, ניסוי וטעייה.
השיטה הזו מאוד פשוטה ומהירה, ואחד התוצרים שלה הוא זה (בהמשך תראו עוד הרבה אפשרויות):
רשימת חומרים:
שקף חלק – רצוי שיהיה שקף לכתיבה, בניגוד לשקף להדפסה, כי אז הוא עבה ועמיד יותר. אם את משתמשת בשקפים שמתאימים להדפסה, חשוב לשים לב ולהדפיס על הצד החלק, זה שאינו מתאים להדפסה.
מדפסת הזרקת דיו.
תמונה להדפסה – כל תמונה שיש לכם במחשב. כאן אספתי הרבה תמונות מעניינות להדפסה. ואם את סקרנית לדעת מי זאת הבחורה בתמונות שלי, אחרי שהעברתי את התמונה שלה כל כך הרבה פעמים, ניגשתי לבדוק ומצאתי שזאת Maude Fealy, שחקנית אמריקאית שזכתה להצלחה רבה בתחילת המאה ה-20.
נייר לקליטת התמונה – בהמשך הפוסט יש הסברים לגבי התוצאות על סוגים שונים של נייר. אני השתמשתי בנייר ספר ישן, נייר בריסטול, נייר משי ועוד.
ועכשיו לעבודה. זה מאוד פשוט, אבל חשוב לעבוד מהר!
הדפיסי את התמונה הרצויה על השקף. אפשר להשתמש בשקף חלק שמיועד לכתיבה, ואפשר להשתמש בשקף מיוחד להדפסה, אבל שימי לב שאת מדפיסה על הצד החלק שלו. הסיבה היא שאני לא רוצה שהדיו ייקלט לתוך השקף, אני רוצה שהוא יישאר רטוב, ואוכל להשתמש בו כחותמת.
אני מוציאה את השקף מהמדפסת בזריזות רבה, אבל בעדינות. הדיו רטוב, והוא עלול לנזול. מיד עם ההוצאה מהמדפסת, אני הופכת את התמונה על הנייר הקולט שלי, וממש מחתימה/מדפיסה את התמונה עליו.
אני מהדקת את התמונה לנייר הקולט שלי עם היד, כמו בתמונה למעלה, אבל שימי לב: הדיו מאוד רטוב, כי הוא לא נתפס על השקף. לכן צריך להפוך על הנייר ולהדק עם כל כף היד, ולא על ידי מריחה עם האצבעות, כי אז הדיו יימרח לגמרי.
וזהו! מרימים את השקף, וטה-דה!
יכול להיות שתצטרכי להתנסות בטכניקה הזאת כמה פעמים כדי להבין מתי להוציא את השקף מהמדפסת ואיך להדק אותו לנייר.
ככה, למשל, נראה שקף שחיכה שניה אחת יותר מדי במדפסת. הדיו הרטוב פשוט הופך לטיפות על גבי השקף.
המשכתי להעביר את התמונה בטכניקה הזאת, לעוד כמה סוגים של ניירות קולטים, כדי להבין את ההבדלים ביניהם. המסקנה שלי היא שככל שהנייר חלק יותר, כך ההדפס יצא ברור יותר (שזה לא בהכרח אומר "יותר טוב"!).
כדי להמשיך בניסויים, פשוט מנקים את השקף עם מגבון לח או מטלית עם מים, ואפשר להמשיך להדפיס עליו בלי הגבלה.
כאן, למשל, העברתי את התמונה לבריסטול עם טקסטורה (Canson), ומאוד אהבתי את התוצאה-
וכאן על עמוד של ספר ישן:
על בריסטול עבה וחלק התקבלה התוצאה הברורה ביותר:
וכאן ההעברה נעשתה אל צידו החלק של נייר משי. שימי לב, שגם כשההעברה כמעט מושלמת, היא בכל זאת מעניינת, מלאת פגמים קטנים וקימוטים, שיוצרים עניין:
לסיכום, ככל שהנייר הקולט חלק ויציב יותר, כן ההדפסה תצא ברורה יותר. ואני מדגישה שוב שזה לאו דווקא (ואולי דווקא לא!) הדבר הכי חשוב בהעברת תמונה. כלומר, אחרי שאני יודעת את זה, אולי אבחר להעביר תמונה דווקא לנייר עם טקסטורה, כי אני רוצה מראה מעניין/מקומט/מרופט/מיושן יותר. הרי אם הייתי רוצה את התמונה כפי שהיא, הייתי פשוט מדפיסה ומדביקה אותה, נכון?
אגב, באותה שיטה בדיוק, אפשר להעביר תמונה גם לבד ולעץ, ולקבל תוצאות שונות ומעניינות. כל כך הרבה אפשרויות! איזו מהן הכי אהבת?
