הצצה ליומן הלא מושלם שלי

השבוע היו לי הרבה מחשבות על היכולת לשחרר. לשחרר את הצורך שלנו שהכל יהיה בדיוק כמו שאנחנו רוצות ומתכננות. את הצורך שהכל יהיה יפה וטוב ומושלם. ובמקום. כי מה בכלל מושלם בחיים האלה? אבל כמה קשה לשחרר את הצורך הזה. וחשבתי לעצמי שהיומן הוא אחד המקומות שבהם הכי קל לי להיות משוחררת. אני לא מפחדת שלא יצא לי, לא חוששת שזה לא יפה מספיק או לא טוב מספיק, שלא יאהבו את זה, או אותי, חלילה וחס. בגלל שזאת בסך הכל מחברת, בגלל שמלכתחילה היא לא נועדה להיתלות או להימסר או להוכיח משהו אחר, היא מאפשרת לי המון חופש.

במקום הזה, הכל אפשרי ומותר, ואני לא חוששת משום דבר. אני לא עושה שום דבר שגורם ליומן שלי להיות "קדוש" מדי. לא שומרת עליו נקי, לא אוסרת להציץ או לדפדף בו, אפילו לא צריך לשטוף ידיים לפני כן. חשבתי שיהיה מעניין לשתף בכמה עמודים מתוך אחד היומנים שלי.

 

 

כשאני עובדת ביומן, הוא הולך איתי לכל מקום למשך אותה תקופה. אם אני באירוע או הרצאה, אני אכתוב לעצמי בתוכו הערות, כשאני בבית, אני יוצרת בו, אם אני בטיול, הוא איתי. זה לא אומר שאני יוצרת כל הזמן, אבל תמיד יש לי את האפשרות. כך יוצא שבכל היומנים שלי יש עקבות של הילדים שלי. זה לא שמותר להם להיכנס לי ליומן על דעת עצמם, אבל זה קורה באופן טבעי, כי היומן הוא חלק מהחיים שלי. בבית, הוא על השולחן, בנסיעות, הוא בתיק, במטוס, הכי נוח לשלוף אותו כדי שיתנתקו קצת מהמסך. אז בכל יומן יש לי מזכרות קטנות מהילדים, מכל מיני הזדמנויות. אני אוהבת את המזכרות הקטנות האלה.

 

My art journal

 

לפעמים, אני מנסה לעשות משהו ביומן, וכשאני לא מרוצה, אני ממשיכה הלאה על ידי הוספת שכבות. ולפעמים, אני אפילו לא ממשיכה משם, כי חוסר השלמות הזה כל כך מושך בעיניי, ומצליח לספר בדיוק את מה שרציתי, כשחשבתי שלא הצלחתי. את מבינה למה אני מתכוונת?

 

My art journal

 

ביומן אני מרשה לעצמי באמת לשחק. לפעמים, אני מתנסה בצבעים חדשים. אני לא מציירת ציורים יפהפיים, או עבודות ראויות. אני פשוט. מתנסה. משחקת. מורחת, מקשקשת, מנסה! כאן שיחקתי עם צבעים חדשים שקניתי, צבעים פשוטים שמצאתי במקרה באזור של הילדים. לא ציפיתי להרבה, אבל הם ממש רכים ונהדרים!

 

My art journal

 

לפעמים מתגלגלות לי בראש מחשבות אקראיות, ואני מובילה אותן ליומן, משחקת בהן, מהרהרת. וזה מה שיוצא.

 

 

בצד השני של העמוד, הצבע עבר ויצר כתמים. אז הפכתי אותם לציורים. בהתחלה חשבתי שהם נורא מכוערים, אבל היום אני מאוד אוהבת אותם.

 

 

וביום אחר, נפגשתי עם חברות לגלף חותמות, ופשוט החתמתי ביומן את כל הנסיונות. את מזהה שם באמצע העברת תמונה? את כל השאריות שנשארות על השולחן כשאני מסיימת להעביר סדנה, אני מדביקה ביומן. מאוחר יותר, השאריות האלה יוכלו לשמש אותי כהתחלות חדשות, ולפעמים הן רק יישארו כמזכרות.

 

 

בהזדמנות אחרת, הדבקתי שאריות של ניירות שנשארו לי על השולחן, וגיליתי שהן מספרות סיפור שלם שהייתי צריכה לספר לעצמי באותו יום.

 

My art journal

 

ביומן אני גם מתנסה הרבה בציור. זו שפה שהיא חדשה לי, ואני מאוד נהנית לגלות אותה.

 

My art journal

 

אני מאוד אוהבת לשלב את ההרהורים שלי בתוך העמודים, זה עוזר לי להבין את תהליכי העבודה והחשיבה שלי, ומגלה לי הרבה דברים מעניינים על עצמי.

 

 

ולפעמים יש לי רעיונות שלא יוצאים אל הפועל, אבל משאירים לי מזכרות מכל מיני תקופות. בחורף שעבר, גיליתי את דלעת הערמונים, וכל כך נהניתי לאכול מהדלעות האלה, שהתחלתי להדביק את המדבקות שמודבקות עליהן. חשבתי שאמשיך לעבוד על העמודים האלה, אבל בסופו של דבר כל התכלית של העמוד הזה הייתה לתעד עוד כמה מדבקות סוררות, והוא כבר לא יהפוך כבר לשום דבר אחר. עוד עמוד חלקי, לא מושלם, אבל מושלם בדיוק כפי שהוא, מזכיר לי איפה הייתי ומה עשיתי לפני שנה.

 

My art journal

 

וזה עמוד זריז שיצרתי במפגש עם חברות, באפס מחשבה. לא העסקתי את עצמי בבחירת צבעים, קומפוזיציה או נסיון ליצור משהו מאוד מוצלח, רציף, או נכון. הכל כאן קרה מתוך משחק.

 

My art journal

 

והיה יום אחד, שלימדתי בסדנת היומנים איך לעשות העברת תמונה עם טאפט שקוף, ונשארה לי התמונה הזאת ביומן. אני מאוד אוהבת אותה, והשארתי אותה ככה, על העמודים הריקים. אין בי שום צורך ליצור כאן משהו נוסף.

 

My art journal

 

אבל בפעם הבאה שהגעתי ליומן ליצור בו, נתקלתי שוב במדבקה הזאת שיצרתי, והחלטתי לצייר אותה ולשלב אותה בעמוד הבא.

 

My art journal

 

כשאני מלמדת בסדנה, אני לא בוחרת יומן אחר כדי להדגים בו. אני אוהבת שהיומן שלי מלווה אותי. אז אני גם עובדת בו בסדנה. לפעמים נוצרים כך עמודים שלמים ומלאים, ולפעמים נשארות רק עקבות של משהו שרציתי להדגים.

 

My art journal

 

אני אוהבת לחזור אל היומנים שלי ולשים לב לכל הדברים הקטנים האלה. העמודים הלא מושלמים האלה לא מעניינים כל אחד בפני עצמו. הם לא יפים או ייצוגיים במיוחד, אבל ביחד, הם מספרים את הסיפור האישי שלי. ליומן יש הרבה תפקידים בחיי, ואחד מהם הוא פשוט ללוות אותי. אני חושבת שזה מה שאני מנסה להראות כאן, שלפעמים כדאי פשוט לשחרר, ורק להיות. לא לנסות לצייר הכי יפה, ליצור הכי מרשים. פשוט לקחת הפסקה, ולהיות עם עצמי. אני לא יודעת אם יש עוד הרבה מקומות בחיים שבהם זה לגמרי אפשרי.

את מזדהה עם התחושה הזאת? גם את יכולה להרשות לעצמך סתם לקשקש ביומן ולהיות בו, מבלי לצפות לתוצאה מרשימה? האם את מרשה לעצמך באמת רק לשחק? או שאת מרגישה שאת בכל זאת מצפה לתוצאה?

אם העבודה ביומן אמנות/יומן חזותי מעניינת אותך, יש לי קבוצת פייסבוק שעוסקת בדיוק בנושאים האלה, ויש בה הרבה מאוד מידע ושיתופים, נשמח שתצטרפי גם!

אשמח אם תשתפו את הפוסטים שלי:

7 תגובות

  1. זה בדיוק מה שאני מתמודדת איתו. ומה שחוסם אותי וגורם לי להתחיל מיליון יומנים חדשים. אני תמיד חושבת שאני צריכה יומן לכל נושא… ויצירה אחת לא תתאים ביומן אחד ומתלבטת האם הנושא יתאים ביומן הזה… ובסוף אני לא יוצרת. ואת נתת לי תשובה לשאלה איך נכון להתיחס, ככה הייתי רוצה בדיוק כמוך. היומן הוא חפץ שנועד לשרת אותי ולא אני אותו ולפעמים אני שוכחת את זה. תודה רבה על התזכורת ? ? ? ? ?

  2. כן… ה"לשחרר" את הצורך ש"יצא", שיהיה ייצוגי…
    כיום אני עובדת עם התחושה של …"אולי אשים את זה פה…" כסמן. וכיום כמעט תמיד כשאני מתחילה שוב עם "אבל אולי זה לא מתאים וכדאי לחפש עדיין משהו טוב יותר" מתעוררת הקול שמזכירה לי ש"אבל חשבת שזה מתאים… אז תשימי, מקסימום תכסי, תעבירי דף, יתקלקל…" בדרך כלל מימוש התחושה והרצון של אותו רגע מושכים אותי לעומקים והשקעות מאד משמחים.

    1. כן, אלה בדיוק התחושות. לא קל ליצור סתם ככה, בשביל ההנאה והכיף, ולא בשביל תוצר, אבל כשזה קורה, זה מאוד משמח :-))

  3. אני נדהמת מהחופש שיש לך ליצור, לשחרר, ולאפשר ליומן ללוות אותך. זו מתנה נפלאה. תודה על ההצצה. תמיד טוב לראות כמה גוונים יש לחופש יצירתי. מדהים! גורם לי לחשוב למה עדיין אני לא מאמצת את היומן ככה קרוב, למרות שבכל פעם שכן עשיתי זאת נרגשתי מעולה, ולמרות שעושה זאת בחופשיות בכתיבה. זה ממש מסקרן!
    תודה חגית 🙂

    1. תודה, ליז! זה מאוד עניין של הרגל, ומה שרציתי להדגיש זה שבאמת לפעמים מדובר בסתם משהו קטן, עט על נייר, מזכרת קטנה, הדבקה פשוטה, זה לא חייב להיות מאסטרפיס, אבל הליווי הזה טוב וכיף גם כשהוא משהו קטן ולא מושלם כזה 🙂

  4. הצצה מפנקת במיוחד! ואני עוד רחוקה שנות אור מלהגיע ל"לשחק" ביומן בכל כך הרבה שלבים, יש לי יומן קטן לסקיצות ושרבוטים שבו באמת אין לי צורך, רצון (יכולת..) להיות "נחמדה" אבל הוא/הם תמיד נשארים בגדר יומן + עפרון. השלב של צבעים, רקעים, הדבקות עדיין לא ביומיום שלי על שולחן (-:

    1. תודה, גל, לפי התגובה שלך נשמע שהיית רוצה לנסות את זה, אז לכי על זה! במקום רק עיפרון, תניחי ליד היומן גם צבעי עיפרון, בתור התחלה 🙂

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


אוהבת ליצור, אבל זקוקה להשראה? הדרכות? רעיונות?

מעולה! זה בדיוק מה שאני שולחת למנויות שלי.

מלאי את כתובת המייל שלך, ותוכלי ליהנות מתוכן מגוון ומעניין. 

אני שמחה שאת נרשמת, לעולם לא אעביר את הפרטים שלך לאיש!

גם אלו מעניינים:

Collage postcard

גלויות קולאז'

קולאז' הוא עולם שלם של אפשרויות, פיסות נייר מפה ומשם שמרכיבות יחד יצירת אמנות חדשה. בפוסט הזה, גלויות קולאז' מהירות וכייפיות.

לפוסט המלא >>

אוהבת ליצור, אבל זקוקה להשראה? הדרכות? רעיונות?

מעולה! זה בדיוק מה שאני שולחת למנויות שלי.

מלאי את כתובת המייל שלך, ותוכלי ליהנות מתוכן מגוון ומעניין. 

אני שמחה שאת נרשמת, לעולם לא אעביר את הפרטים שלך לאיש!

אוהבת ליצור, אבל זקוקה להשראה? הדרכות? רעיונות?

מעולה! זה בדיוק מה שאני שולחת למנויות שלי.

מלאי את כתובת המייל שלך, ותוכלי ליהנות מתוכן מגוון ומעניין. 

אני שמחה שאת נרשמת, לעולם לא אעביר את הפרטים שלך לאיש!