דיוקן עצמי על שקף

הילדים שלי לומדים בבית ספר בהשתתפות ההורים בקליפוניה, שם אנחנו גרים. כחלק מ"השתתפות ההורים" אנחנו מחוייבים להתנדב ללמד שש שעות שבועיות. מתוך שש השעות המשפחתיות שלנו, אני מלמדת ארבע שעות אמנות בכיתות של הילדים שלי, כיתת גן (בני 5-6), וכיתה ג' (בני 8-9). מדי פעם אכתוב פה על שיעורים שלימדתי.

והפעם, דיוקן על שקף עם כיתה ג'. את הרעיון לעבודה הזאת לקחתי מכאן.

אני מאוד אוהבת עבודה שמאפשרת מצד אחד מחשבה והרהורים על עצמי, ומצד שני מאפשרת הרבה מרווח לדמיון ומשחק, וכל אלה מתקיימים יחד ברעיון הזה. כי מצד אחד, העבודה היא על תמונות אישיות, ולאף אחד לא קל לעבוד עם תמונה שלו, גם לא בכיתה ג', ומצד שני זו הזדמנות מצויינת לשחק בצבעים, להשתולל עם השיער ופריטי הלבוש, לאפר את עצמינו, למחוק את המשקפיים, לסדר את השיער, וכן הלאה, כל אחת ומה שהיא צריכה באותו רגע. זו הדוגמה שהכנתי לפני השיעור, דיוקן עצמי שלי, מצוייר וצבוע על גבי שקף, ומאחור מודבק לו רקע צבעוני.

לפני השיעור הזה צילמתי את כל הילדים בכיתה. זה היה תהליך מאוד זריז, לא יותר מעשר דקות לכל הצילומים, לא השקעתי מחשבה מיוחדת והסברתי להם שבמילא הרקע לא חשוב, כי אנחנו נעבוד עליו. מה שחשוב לשים לב זה שהצילומים צריכים להיות מקרוב, כדי שהתמונות יהיו מספיק גדולות ולכן יהיה גם נוח וקל יותר לשרטט את הפרטים בהן ויהיה "בשר" לעבוד עליו.

בכיתה, הדבר הראשון שעשינו היה להכין את הרקעים. עבדנו עם נייר משי צבעוני, אבל מיוחד! כשנוגעים בנייר הזה עם מים, הוא משמש כצבע ממש. כלומר, כל הניירות האלה יכולים לשמש לי פלטה נהדרת. זה כמובן לא עובד עם ניירות משי רגילים, רק עם ניירות מיוחדים שמתאימים לכך. הניירות שהשתמשתי בהם הם אלה. גזרתי אותם לריבועים, כדי שיהיה נוח, אבל הסברתי שאפשר לגזור לכל צורה שהיא. שיטת העבודה היא להניח את הריבועים על נייר בריסטול (נייר דק יותר יתקמט וייקרע מהר בגלל המים), ולעבור עליהם עם מכחול עם מים, כך שהצבע ינזל מתחת לנייר המשי, ויעבור לבריסטול. זאת עבודה מאוד פשוטה ומאוד מהנה, עבדתי איתה כמה וכמה פעמים, גם כשהילדים שלי היו בגן, וגם השנה.

אני תמיד מסבירה שבדיוק כפי שאנחנו כל כך שונים אחד מהשני, כך גם העבודות שלנו. אז יש מי שיעבוד בריבועים מסודרים, יש מי שהצבע שלו יהיה מלא ומוצק, ויש מי שעובד בצורה קצת אחרת ולכן נוצרות לו טקסטורות נהדרות. כל צורות העבודה טובות!

שלב הכנת הרקע לקח הרבה זמן, ונהניתי מאוד לראות את הילדים בפעולה. הם פשוט נהנו! זה לא משהו שצריך לחשוב או לתכנן ושעלול לצאת לא טוב או להתקלקל, והם היו פנויים באמת ליהנות מהתהליך.

כשסיימנו להכין את הרקעים, הנחנו אותם לייבוש, וחילקתי את התמונות, שהדפסתי על נייר A4 במדפסת ביתית רגילה. לפני ההדפסה הפכתי אותן לשחור-לבן, כי אין צורך בצבע, אנחנו נוסיף אותו לבד.

הילדים הדביקו את הצילום שלהם לשקף עם מסקינג טייפ, כדי שלא יזוזו בזמן העתקת התמונה, והתחילו לעבור על קווי המתאר שלהם עם טוש פרמננט. עבדנו על השקפים האלה, שמגיעים בדפדפת, ויש גם אפשרות של מאט. אנחנו עבדנו עם השקפים הרגילים ולא המאט. הם מאוד נוחים ודקים, והרבה יותר זולים משקפים רגילים. השלב הזה היה לילדים קשה. הם חששו להתחיל, "כדי לא להרוס", ולשמחתי הכנתי מראש אצטון, כדי לאפשר להם מחיקות. הסברתי גם שבשלב הזה לא חייבים לשרטט מהתמונה במדוייק, אלא זו הזדמנות לערוך כל שינוי שאנחנו רוצות. למשל, אם אחת הילדות הייתה עם שיער אסוף בתמונה, היא יכולה לצייר אותו מפוזר ולצבוע אותו בוורוד. הם מאוד נהנו לערוך שינויים! אין לי צילומים מהשלב הזה, אבל אני חושבת שזה ברור – הנחנו תמונה מתחת לשקף, ושרטטנו את קווי המתאר שלה על גבי השקף.

כשסיימנו את המעבר על קווי המתאר, הפרדנו את השקף מהתמונה המקורית, הנחנו אותה בצד, הפכנו את השקף לצידו השני והתחלנו לצבוע בצבעים אקריליים. בסוף העבודה, כשנרצה לתלות אותה, שוב נהפוך אותה, וכך נראה את הגימור של השקף, ולא את הטקסטורה של הצבע. בנוסף, אפשר יהיה לערוך שינויים על השרטוט שלנו לאורך כל העבודה, כי השרטוט בצד אחד, והצביעה נעשית בצד השני.

כשהילדים סיימו את הצביעה הנחנו את הדיוקנאות לייבוש, ולאחר מכן הדבקנו אל גב השקף את הרקע שהכנו מראש. התוצרים נראים כך:

העבודה על הדיוקנאות נמשכה שני מפגשים, וכל התהליך היה מהנה מאוד, כל השלבים, החל מהכנת הרקע, דרך שרטוט הדיוקן, ועד לצביעה הסופית שלו, היו מאוד מעניינים מבחינת התגובות, האתגרים, והעבודה, ונתנו לי הזדמנות לעבור על הרבה דברים עם הכיתה, החל משימוש נכון בצבע ומכחול, שרטוט קווי מתאר, השלמת פרטים מהדמיון ועוד.

הרעיון הזה מאוד פתוח, אפשר לשחק עם רקעים שונים, להעתיק בצורה הזאת תמונות שונות, לעבור מריאליזם לאבסטרקט ועוד. זאת הייתה עבודה מורכבת עם הרבה שלבים, אם יהיו לך שאלות, השאירי לי תגובה ואשמח לענות עליהן!