לא מזמן ביקרתי בתערוכה של אמנית מדהימה בשם רינה באנרג'י, ואני שמחה לשתף תמונות מהתערוכה.
רינה באנרג'י נולדה בהודו, ומאז הספיקה לחיות בלונדון וניו יורק. היום היא חיה בניו יורק, ונקראת אמנית אמריקאית, אבל כל העבודה שלה מושפעת מהרקע ההודי שלה וכל התרבויות שספגה במסעותיה בעולם. היא מספרת שהרבה מהעבודות שלה נעשו בהשראת הילדות שלה בהודו, וזכרונות שלה מסבה, שהיה רוקח ומטפל הומיאופטי.
התערוכה שהייתי בה הייתה רטרוספקטיבה ענקית שהוצגו בה הרבה מאוד פיסולים ומיצגים מרהיבים מחומרים שהיא אוספת בטיוליה ברחבי העולם, ומשקפים את חוויית הזהות המפוצלת, ומגוון התרבויות, המסורות והזהויות שקיימות בקרב קהילות שחיות מחוץ לארץ המוצא שלהן (מישהו אמר רילוקיישן?). היא משתמשת בחומרים מגוונים, החל מתכשיטים אפריקניים שבטיים ועד לנוצותת צבעוניות, נורות חשמל ופיסות זכוכית, כדי לשקף את המגוון גם ברמת החומר. האסמבלז'ים שלה חושניים ממש, ומעלים שאלות על ניכוס תרבותי, אקזוטיות, גלובליזציה ופמיניזם. (מתוך ויקיפדיה).
המיצגים והאסמבלז'ים היו עצומים בגודלם וממש מרהיבים, מורכבים מכל כך הרבה פרטים קטנים ומספקים כל כך הרבה חומר למחשבה. ההיכל הורוד הזה, כולו עשוי מניילון נצמד!
והמיצג שרואים בתמונה למעלה מצד ימין, כל החלק התחתון שלו הוא חול ים מלא בפריטים. אפשר להתבונן בו שעות.
אבל לא נתתי למיצגים האלה להסיח את דעתי מהציורים. על כל הקירות מסביב היו תלויים ציורי מיקסד מדיה מדהימים לא פחות. רוב הציורים צוירו על גבי ניירות מעניינים, החל מתוכניות בניין ועד לדפי אורז ועוד ניירות ששימשו מצע מרתק.
רוב הציורים צוירו בצבעי מים, אבל מאחר שאלה עבודות מיקסד מדיה (טכניקה מעורבת. כלומר, נעשה שימוש במגוון חומרים וטקסטורות שונים), נעשה גם שימוש בצבעים שונים לבליטות, טקסטורות ועניין, כולל החתמות וטקסטורות ברקעים.
זאת הייתה חוויה מדהימה, והייתי שמחה לבקר בתערוכה שוב, אבל לצערי הגעתי אליה ממש לפני הסגירה. כל הנושאים, החומרים, והתוצרים היו בעיניי מעוררי חושים ומסקרנים, נהניתי מאוד, ואשאיר אותך עם צילומים נוספים, תנסי להגדיל חלק מהתמונות כדי להתבונן מקרוב יותר בכל הפרטים.
אני מקווה שנהנית, וכמו תמיד, אשמח לשמוע ממך בתגובות אילו מחשבות העלתה בך התערוכה הזאת. תודה שקראת!
4 תגובות
חגית היקרה מאוד מאוד, ה"מכתב" שלך משמח ומעניין כלכך, שמתי לב שאת פונה לקוראות בלשון יחיד וזה עושה את ה"מייל" ל"מכתב אישי", מאוד מחמם את הלב.חוץ מזה, אני קוראת כל מילה והכל מעניין אותי וגם מקפיץ לי רעיונות וחוויות. תודה חגית, את חגיגה…
תודה רבה, אסתי, אני פותחת את הבוקר עם המילים האלה שלך, והיום הזה כבר התחיל נפלא! 🙂
חגית יקרה,
מאד שמחתי לקרוא. אני עכשיו לומדת קורס קצר אצל תלמידה שלך (יפעת לביא) ומנסה להכניס יותר את היצירה לחיי היומיום העמוסים וזה לא פשוט… אז כל פוסט שלך כזה מעורר השראה ורצון להמשיך:)
הי יפעת, תודה על התגובה! זה באמת לא קל בכלל, זה אתגר מתמשך לתת ליצירה מקום, אבל כל פעם מחדש אני מבינה כמה זה חשוב וכמה זה מוסיף לאושר שלי ולחיי, וזה עוזר לי לפנות מקום. ד"ש חם ליפעת המקסימה!!