איך מתחילים לעבוד ביומן? או ליצור בכלל? מילא חרדת הדף הלבן, שכל כך הרבה כבר נכתב עליה, אבל נניח שאני מוכנה להתחיל ליצור, אספתי חומרים, יש לי יומן או בסיס אחר לעבוד עליו, ומה עכשיו? איך להתחיל? מה לעשות?
אחד הרעיונות שאני אוהבת הוא, לצייר עם כתמי צבע. ואני יודעת שאת שומעת את הקול בראש שצועק, "אבל אני לא יודעת לצייר!" וגם אני לא. אבל אני כן יודעת להסתכל על העולם ולמצוא בו דברים מעניינים, וגם את יכולה.
מה צריך? יומן, או כל בסיס אחר שנוח לך לעבוד עליו ו-2-3 צבעים אקריליים.
מה לעשות? למרוח צבעים אקריליים בלי הבחנה. אפשר למרוח עם מכחול, עם האצבעות, עם כרטיס אשראי או שפכטל, עם מגבון או נייר מגבת, פשוט למרוח על הדף צבעים בצורה אקראית. לא לערבב את הצבעים, רק למרוח אותם על הדף, ליהנות מהמריחה, לשים לב למה שנעים לך ומעניין אותך, לשים לב למפגש בין הצבעים, לטקסטורות ולקווים שנוצרים, אבל לא לנסות בכלל לצייר או ליצור שום דבר. פשוט למרוח ולקשקש.
ומה עכשיו? עכשיו נחכה שהעמוד יתייבש. אפשר לזרז את הייבוש באמצעות אקדח חום או מייבש שיער, ואז נסתכל על מה שנוצר. הרבה פעמים זה ייראה כמו יצירה אבסטרקטית נהדרת בפני עצמה, או רקע מעניין שאפשר להתחיל ליצור עליו. אני אוהבת להתבונן בעמודים האלה ולחפש בהם דברים. כמו להתבונן בעננים ולחפש צורות. מה יתגלה לי?
על העמודים האלה, למשל, מרחתי שאריות צבע וניקיתי מכחולים, וזה מה שיצא. את רואה כאן משהו מעניין?
כשאני הסתכלתי על העמוד, ראיתי פרצוף מסתכל עליי מימין, והתחלתי לסמן אותו בעיפרון. זה הרבה פחות מפחיד לצייר בצורה כזאת, כי הציור כבר נמצא שם, אני רק עוזרת לו לצאת.
אחרי שציירתי את הבחור מימין, הסתכלתי על העמוד ממול, ומצאתי בו עוד שתי דמויות, וגם אותן הדגשתי בעיפרון.
בשלב הבא, צבעתי את כל הרקע שנשאר מחוץ לציור בצבע אחיד, כדי להדגיש עוד יותר את הציור שלי, ולמעשה, בזאת סיימתי. הציור הזה מאוד מתאים למצב הרוח שלי ולמחשבות שהעסיקו אותי בזמן שציירתי אותו. יכול להיות שאם מישהי אחרת הייתה מסתכלת עליו, היא הייתה מוצאת בו משהו אחר לגמרי.
גם העמוד הזה התחיל כעמוד של ניקוי מכחולים ביומן, מריחות צבע אקראיות לחלוטין. כשאני מסיימת לעבוד ביומן או לצייר, אני תמיד מנקה את המכחולים שלי על העמודים הבאים, וכך תמיד יש לי את ההתחלה הבאה. מעניין אותי, לפני שאני חושפת את ההמשך, אם את רואה פה משהו, או שזה רק הדמיון שלי. האם את רואה את מה שאני ראיתי?
אני הבחנתי מיד בשפתיים, ולכן חיפשתי סביבן דמות, וזו הדמות שיצאה.
זאת דמות אקראית וייחודית, שלא הייתי מציירת בלי העזרה של הכתמים. קצת כמו קריאה בקפה, אני רואה בכתמים את מה שמתאים לי באותו זמן, והדמות הזאת הביעה עבורי משהו מסויים שהמשכתי לעבוד עליו באמצעות מילים.
מאוחר יותר הוספתי את המדבקה שהילדים שלי הביאו לי על העין, ובזאת סיימתי את העמודים האלה.
וזה עמוד מאוד טרי, מהזמן האחרון. שוב, ניקוי שאריות מכחולים על העמודים. אם מתחשק לך להתנסות ברעיון הזה ואין לך חשק להתלכלך עכשיו עם צבע או לחכות שהוא יתייבש, את יכולה להדפיס את כפולת העמודים הזאת מהיומן שלי, ולבדוק מה את מוצאת בתוכה! יהיה מעניין לראות עוד אפשרויות.
וזאת הדמות שהגיחה אצלי הפעם. היא עוד לא גמורה ואני עוד לא יודעת מי היא ומה היא רוצה לספר לי, אבל אני נהנית לעבוד עליה!
כל העמודים האלה נוצרו באותה הצורה בדיוק, של מריחה אקראית של שאריות צבע, וחיפוש דמויות וסיפורים בתוכן.
אני מקווה שתיהני מהרעיון הזה להתנעת היצירה, הוא מאוד פשוט ואפשרי ומהנה, ותמיד מסקרן לגלות מה יופיע לך על העמודים! יצא לך כבר לעבוד מתוך כתמים? האם גם את גילית שאת יודעת לצייר דברים שלא חשבת שאת מסוגלת להם?
איך ליצור הדפס עם מגשי פוליסטירן
איך לעבוד עם Citrasolv
הצצה ליומן הלא מושלם שלי
בתור אחת שמעריצה ציירים אבל מפחדת לצייר, ובתור אחת שרואה בכל מקום, באריחים, בסלעים, בעננים – פנים וייצורים למיניהם, הקסמת אותי בטכניקה הנהדרת הזאת ואני חייבת לנסות וגם להראות לילדיי כמובן! תודה 🙂
איזה כיף, מירי, ספרי לי איך היה!
אחת הטכנירות שאני הכי אוהבת. ציור מתוך כתמים. בהיעדר כשרון ציור ( הסטנדרטי.. הראליסטי) התאהבתי לגמרי במופשט שניתן לאמץ אותו ולסובב אותו אמנותית. תודה רבההה על הנדיבות , ההבנה שלא כולנו אמניות דגולות אבל כולנו יוצרות ורעיונות כמו הנ"ל תומכים בתהליך היציאה מהארון היצירתי.
תודה רבה על התגובה שלך, איריס! ניסחת כל כך יפה משהו שאני מרגישה כל כך חזק 🙂
כל כך נהנת מהכתיבה מהרעיונות הנהדרים, שרק נראה טוב שביצירה
תודה רבה, ואמן!! 🙂
רעיון מעניין. אנסה בהזדמנות קרובה. צורה נוספת של עבודה עם כתמי צבע: לטפטף צבע אקרילי, או כמה צבעים, על הדף, לסגור את היומן ומייד לפתוח. מתקבלים כתמים אקראיים מעניינים שאפשר לעבודה איתם בכיף.
נכון, זאת גם שיטה נהדרת! כל רעיון שיוצר "כתם" על הדף שישמש אותי נקודת התחלה, עוזר לי.
הי חגית,
ממשיכה להנות מהניוזלטרים שלך, מרגישה מאוד קרובה לנושאים ולדוגמאות שאת נותנת. זהו, קצר, רק כדי לפרגן…
תודה רבה, יעל, אני מאוד מעריכה את זה שכתבת לי! 🙂
אהובה שלי, אני מעריצה אותך. הקסמת אותי. לימדת אותי שוב דבר חדש ואני הולכת לעשות את זה. בזכותך אני מי שאני. תודה 😊 😘
איזה כיף, אריאל, אני שמחה שחידשתי לך ושיהיה לך משהו לנסות!! תודה על התגובות החמות תמיד 3>
הי חגית.
מצאתי את התשובות שלך לגבי גודל ועובי דפי היומן .
אין לך צורך להתייחס לעניין.
יעל.
טוב, זה א ד י ר!!! כשהתבוננתי בתמונה הראשונה גם ראיתי פרצוף. השאלה שעברה לי בראש ״מממ, מעניין אם הייתי רואה את הפרצוף אם אותו דף היה מונח מולי?״ זה גרם לי לחשוב על היכולת שלנו להתבונן ולתהות אם את רואה פרצופים על הדף כי למדת להתבונן? למשל, בציור, כשאני לא רואה את המימדיות, אני מצלמת ומסתכלת דרך המסך או שאני עוזבת את הציור, עושה סיבוב בחדר ומסתכלת על הציור מרחוק. העין שלי עוד לא למדה ל״ראות״ תלת מימד אז עכשיו אני ממש סקרנית לבדוק אם יקפצו לי פרצופים ☺️ אנסה בשבת ואדווח!
זה באמת מעניין מאד, וזה לגמרי תרגול. מחכה לדיווחים! 🙂 (ותודה על התגובות שאת משאירה לי!)
ממש מרתק, חגית. אני אמנם לא מציירת כמעט אבל משלבת מקטעי ציור ביצירות שלי מתחום אחר והטכניקה שהצעת עשויה להוציא אותי מפינות תקועות…. תודה
תודה, מלי, נשמע מאוד מעניין, אני מקווה שזה באמת יעזור! 🙂