לפני חצי שנה, כשהתחילה תקופת הקורונה והסגר, הרגשתי חרדה איומה, וידעתי שהדרך הכי טובה להתמודד עם המצב היא ליצור, וכמה שיותר. הסטודיו שלי כל כך עמוס בכל טוב חומרים וצבעים, שהתחלתי במין מבצע חיסול. פשוט ליצור כמה שיותר, להשתמש בכמה שיותר, לא לחוס יותר על הניירות היפים מדי ועל המדבקות שאני שומרת כבר עשרות שנים. זאת הייתה מין תחושה של "לחיות היום, כי מי יודע מה יהיה מחר", ונהניתי מאוד מתנופת היצירתיות הזאת. עוד אשתף בהרבה דברים שיצרתי בתקופה ההיא, אבל הנה החלק הראשון, ערימות של גלויות וכרטיסים.
העיקרון שהנחה אותי היה שהיצירה צריכה להיות מאוד פשוטה ומהנה, שזה מה שבדרך כלל מנחה אותי, אבל הפעם הצורך בפשטות, בצבעוניות, ביופי ובקלילות היה ממש חשוב לי. הראש לא היה פנוי לשום דבר אחר, הייתי צריכה להיות שם בשביל הילדים שלי, לבשל, להיות המורה שלהם, לבדר אותם, ולהבין איך אנחנו ממשיכים לחיות. אז לא היה זמן או פנאי לחשיבה על היצירה או לשימוש בכלים מלכלכים מדי. כל רגע עלולים לקרוא לי לעזרה בשיעור בזום!
לכן פניתי לשימוש בניירות והדבקה, עבודה נקייה מאוד, כייפית מאוד, מחסלת הרבה ניירות בבת אחת, והתוצרים יפהפיים ושימושיים! כדי לא לחשוב בכלל, החלטתי על "פס ייצור" – ניירות, מדבקת דמות, מדבקת משפט, ולסיום, תפירה במכונה ליצירת מסגרת יפה.
את המדבקות החמודות של הדמויות האלה קניתי מאליאקספרס. יש הרבה מאוד סוגים של דמויות, אני קניתי את אלה, אבל יש גם את אלה, וכמובן שאין חובה להשתמש במדבקות.
ניירות הרקע הם ניירות שצברתי במשך שנים, הם ניירות סקראפבוקינג יפהפיים שמגיעים באינסוף דוגמאות וצבעים.
וכל המשפטים והמילים מגיעים מתוך פנקס מדבקות גדול ושימושי, שקניתי כאן.
בגלויה הזאת השתמשתי בנייר רקע שיצרתי בעצמי באמצעות צבע, ועליו הדבקתי מפית תחרה מנייר, ושוב נייר רקע, מדבקה ומילים:
במהלך העבודה על הגלויות האלה, בת השבע שלי נכנסה לסטודיו והחליטה לעבוד לצידי. היא פשוט הסתכלה עליי ועשתה כמוני, זה היה כיף וחמוד כל כך, ותראי איזה יופי הגלויות שלה יצאו, כמה שחרור וחופש וכיף, בלי לחשוב יותר מדי, בלי להתקבע על שום דבר או לחשוש.
תוך כדי העבודה היא גם למדה לתפור במכונת התפירה!
גם הגלויות האלה ישתתפו השנה בהחלפת הגלויות, ואשלח אותן לכל רחבי העולם!
תגובה אחת
יצא פשוט וואו! והמסגרת התפורה כל כך מוסיפה! עשית לי חשק למדבקות.