הילדים שלי לומדים בבית ספר בהשתתפות ההורים בקליפוניה, שם אנחנו גרים. כחלק מ"השתתפות ההורים" אנחנו מחוייבים להתנדב ללמד שש שעות שבועיות. מתוך שש השעות המשפחתיות שלנו, אני מלמדת ארבע שעות אמנות בכיתות של הילדים שלי, כיתת גן (בני 5-6), וכיתה ג' (בני 8-9). מדי פעם אכתוב פה על שיעורים שלימדתי.
השבוע עבדנו על דיוקנאות בהשראת פיקאסו. בדרך כלל, כשאנשים חושבים על "אמנות", הם מיד חושבים על ציור ריאליסטי, ואני שומעת כל כך הרבה מילדים ומבוגרים ש"אני לא יודעת לצייר", "אין לי את הכשרון", לכן נהניתי להביא את הדוגמה של פיקאסו, על שלל הסגנונות שלו, ולהראות לילדים שאפשר לצייר גם אחרת. הכנתי מראש מצגת עם דיוקנאות סוריאליסטיים שצייר פיקאסו, הצגתי אותם ודיברנו קצת על המאפיינים שלהם.
בסוף המצגת שילבתי את הבדיחה הזאת, שמצאתי בספר הזה, והילדים מאוד צחקו. מוסיפה בעריכה שבזכות הקוראת שירה נודע לי שהספר קיים גם בעברית!
חיפושים אחר חומרי לימוד מעניינים הובילו אותי למשחק שבו מגלגלים קוביה, ולפי התוצאה שמתקבלת, מציירים כל פעם חלק אחר בדיוקן. קיימים ברשת הרבה מאוד משחקים דומים, אני בחרתי בזה, מכיוון שהוא היה חינמי, ואיפשר הורדה והדפסה פשוטים. (מכאן). הקובץ הזה קצת חמקמק והיה לי קשה לאתר את המקור שלו. הפתרון שמצאתי היה לגשת לכאן, לשמור (קליק ימני) אותו במחשב שלי, ואז להדפיס.
הראיתי לילדים איך משחקים, ונתתי הוראה לצייר קודם כל בעיפרון, ורק אז להתחיל לצבוע. ביקשתי מהם להוסיף גם שיער (מי שרוצה) ורקע לעבודה. עבדנו עם פסטל שמן, כי אנחנו כבר כמה שיעורים חוקרים את הצבעים (הנהדרים!) האלה, אבל אפשר לעבוד בכל מדיום אחר.
משחקים את המשחק ומוסיפים פרטים בעיפרון.
מתחילים לצבוע.
במסגרת חקירת צבעי הפסטל, אחר הרעיונות שלימדתי היה שאפשר לצבוע שתי שכבות של צבע, ואז לגרד את השכבה העליונה כדי לחשוף את התחתונה. בציור הבא, אפשר לראות שהילדה יצרה ככה את הטקסטורה של השיער.
זה היה שיעור מאוד מוצלח, הילדים היו מאוד משועשעים מהרעיון, נהנו לגלות את האפשרויות השונות, לשחק במשחק, ולצבוע בפסטלים הרכים. אלה חלק מהדיוקנאות שהספקתי לצלם בסוף השיעור.
בגלל שאני מלמדת שתי כיתות באותו יום, אני אוהבת למקסם את השיעורים, ועושה מאמץ ללמד חומרים דומים, עם התאמת גיל. כך יצא שבאותו בוקר שלימדתי בכיתה ג' את פיקאסו, לימדתי בכיתת הגן להכין דפי קסם. הילדים מאוד נהנו מהם, כל ילד הכין 2-3 כרטיסי קסם, ולכן כשבכיתה ג' רוב הילדים הספיקו לסיים את הדיוקן שלהם לפני סוף השיעור, מיד שלפתי להם כרטיסים קטנים שהכנתי מראש, ולימדתי אותם להכין "דפי קסם" לגירוד.
מה עושים? צובעים פסים צבעוניים בפסטל שמן, ואז מכסים הכל בפסטל שמן שחור. את הצבע השחור מגרדים לאחר מכן בכל מיני אמצעים. אנחנו השתמשנו במזלגות, מטבעות, ספגטי שהבאתי מהמטבח הביתי, גב של מכחול, מקלות ארטיק ועוד.
אלה חלק מהתוצרים של כיתת הגן שלימדתי בבוקר:
היה כיף! אם את מתעניינת בשיעורי אמנות לבית הספר, יש לי לוח שלם שבו אני אוספת שיעורים שלימדתי ושיעורים שהייתי רוצה ללמד, והוא נמצא כאן.
27 תגובות
חגית יקרה,
תודה רבה על השיתוף.
אשמח לקבל מצגת על פיקאסו המתאימה לילדים.
תודה רבה!
משום מה איני מקבלת יותר מיילים של הבלוג המעולה שלך חגית..
הי חגית
אני פשוט מוקסמת מהבלוג האיכותי שלך ונהנית לשוטט בו ולקרא את הפוסטים המעניינים שלך. תודה לך על הנדיבות בשיתוף הרעיונות, הידע וההתנסויות שלך.
נילי קוזלובסקי
תודה רבה, נילי!!
חגית! איזה כיף שמצאתי את הפוסט הזה. פיקסו מאוד מעסיק את מחשבתי ובחיפושים אחרי משהו אחר שקשור אליו מצאתי את זה! איזה כיף! רעיון מעולה לחופשת הקיץ הקרובה. תודה!
חגית, אני מלאת התפעלות מכל הפוסטים שאת מעלה. התפעלות ותודה. שפע כזה של רעיונות, הצעות, הסברים, באמת, מכל טוב!
אינני מוצאת מילים להגיב על כל דבר ועניין, אבל אני קוראת וצופה בהנאה גדולה, בסקרנות והשתאות.
כבר אמרתי תודה? נו, אז עוד אחת, מכל הלב!
תודה רבה, עפרה, תמיד כיף לקבל תגובות כאלה!
חגית בוקר מעולה
קראתי את הפוסט ונהניתי עד מאוד
התרשמתי מעשייתך
יישר כוח
עדי
תודה רבה, עדי!
איזה יופי של רעיון. את מעוררת השראה ומשמחת.
אם יורשה לי, הערה מדייקת. נדמה לי שהציורים הללו של פיקסו הם יותר קוביסטים מסוריאליסטים. מה שמאפיין את הקוביזם הוא ייצוג מכמה נקודות מבט בו זמנית.
תודה, יפה! האמת שהצלחתי להתבלבל בעצמי. גם אני הכרתי אותם כקוביסטים, אבל כשעשיתי את המחקר ללימודים, מצאתי שעל אותם ציורים כתוב לפעמים שהם קוביסטים ולפעמים סוריאליסטיים, אז בדקתי לפי השנים, והוא צייר אותם בשנים הסוריאליסטיות. בגלל שהרגשתי שאני עצמי מבולבלת, לא לימדתי סגנון ולא השתמשתי בכלל בשמות האלה, מה גם שהם רק בכיתה ג', הצגתי הרבה דיוקנאות, דיברנו על כל מה שחוזר בהם, ושיחקנו את המשחק וציירנו בהשראת פיקאסו. כמה מהילדים, שכנראה הולכים לחוג אמנות, אמרו שהם דיוקנאות קוביסטיים :-))
חגית המדהימה!
הצטרפתי לפני שבוע לניוזלטר- וואו את מדהימה!! את מעוררת השראה וחסכת לי שעות של ' לשבור את הראש' לרעיונות לשיעורי אמנות , תודה תודה תודה!
מעריכה מאוד את העשייה שלך; מקווה שלא תפסיקי…
תודה רבה, שושי, אני משקיעה המון בכתיבה כאן וכל כך משמח שזה תורם לך בצורה כזאת 🙂
אה! איזה פוסט מרתק!
אני מציירת ריאליסטי וכל מה שרוצה עכשיו זה לחמוד לצייר כמו ילדה 🙂 זיוי חזרה הביתה לא מזמן עם יצירה בסגנון של פיקאסו וממש קינאתי ?
ממש מתרגשת לנסות את התרגיל שהצעת פה בעצמי 🙂 סקרנית לראות מה זה יתניע.
אני מאוד אוהבת להיות זבוב על הקיר בכיתות של הילדים שלך. תודה על השיתוף. ❤️
תודה, ליז! אני בטוחה שיתניע לך תהליכים מרתקים! 🙂
מעולה! בהחלט ננסה את המשחק הזה אצלנו (-: נשמע מאתגר למקסם שיעורים לשתי קבומות גיל, איזה כייף כשזה מצליח!
כן, זה מאוד כיף כשזה אפשרי, זה האתגר שלי 🙂
חגית, פשוט תענוג לקרוא!! כשאני קוראת את הפוסטים שלך, אני מקבלת השראה וחשק ליצור, משהו בכתיבה שלך נותן הרגשה שהכל פשוט ואפשרי, ותמיד את נותנת רעיונות טובים. תודה!
תודה רבה, ענת יקרה!!
הי, את הספר על פיקאסו יש גם בעברית!
איך הילדים שלי אהבו אותו
וואו, איזה יופי! תודה על המידע הזה, הוספתי בתוך הפוסט 🙂
מקסים! מאד אהבתי את משחק הדיוקנאות, העבודות נפלאות
תודה רבה! זה היה שיעור מאוד כייפי 🙂
תודה! כייף לפתוח ככה את הבוקר (מתכוונת גם לניוזלטר בכלל)
תודה רבה, ליאת!
חגית, איזו חגיגה! נפלא שיש לך פתאום הזדמנות לעבוד עם ילדים, והם מקבלים המון. נהניתי מאד לקרוא ולראות. 🙂
אורית
תודה רבה, אוריתי!!