לבלוג הקודם והותיק שלי, קראתי "גם וגם וגם". הסיבה הייתה שבאמת הרגשתי שאני גם (מתרגמת) וגם (יוצרת) וגם (אוהבת לצלם ולשתף ולספר על כל מיני דברים אחרים). אז לא הרגשתי צורך לוותר על אף חלק ממני, וזה עבד טוב. בימים אלה, שהבלוג הזה עוד חדש יחסית, אני בהתלבטות תמידית לגבי התכנים שלו, על מה לספר, במה לשתף ומה לכתוב. אז למרות שהבלוג שלי הוא בעיקר על יצירה ויצירתיות, על אמנות ועל יומנים חזותיים ועל מיקסד מדיה וחומרים ועוד דברים מעניינים, אני עדיין נשארת גם וגם וגם הרבה דברים. גם גרה בארה"ב, גם אמא, גם יוצרת, גם מלמדת, ואני לא יכולה לסנן אף אחד מהחלקים האלה, כי זה יהיה מאוד מלאכותי ולא מעניין.
בעוד שלושה שבועות ימלאו לנו שנתיים בארה"ב (סאניווייל, קליפורניה), וזה באמת לא ייאמן. במשך השנתיים האלה אני כל הזמן אוספת כל מיני דברים "אמריקאים" קטנטנים שאני מבחינה בהם פה ושם, והנה הם לפניכן, בפוסט שלא לגמרי קשור ליצירה, אבל הוא הכי שלי.
אז באמריקה… או בעצם, בקליפורניה, שיש שאומרים שהיא צריכה להכריז עצמאות כי היא כל כך שונה מכל שאר ארה"ב…
מכוניות כאלה הן מחזה שגרתי.
וגם קופאים בסופר. בתמונה הזאת הצלחתי לתפוס שלושה.
נחזור רגע לתחום כלי הרכב. כשקונים רכב, אפשר לבחור כיתוב ללוחית הזיהוי, במקום מספרים. מאוד משעשע לקרוא מה אנשים בוחרים לכתוב על הלוחיות שלהם.
עדיין בענייני תחבורה, אתה לא אמריקאי אם אין לך עגלה כזאת לסחוב ללונה פארק, לטיול, לבריכה, או לשוק הפשפשים. בעגלה אפשר לשים הכל – ילדים, חיות מחמד, אוכל, ורהיטים שמצאתם בדרך.
ונחזור רגע שוב לסופר. הכל כל כך יפה שם!!
ויש מגוון עצום של טעמים לכל דבר. למשל, חומוס. יש בטעם שוקולד, אבוקדו, פלפלים, ארטישוק, ועוד. חומוס חצילים, למשל.
גבינת שמנת בטעמים – סוכר חום וקינמון, דבש ופקאנים, אננס, ותות שדה נחות להן על המדף במקרר כאילו זה הכי טבעי בעולם לאכול גבינה בטעם אננס.
ושוקולד. מי ידע שיש סניקרז בכל כך הרבה טעמים?
אפרופו סופר, אפשר לקנות פה הכל, כולל ארונות קבורה (קוסטקו, למי שלא מאמין), וארונות חמודים לרובים שלכם. למשל, ארון שיספיק ל-14 רובים. כי אולי יש לכם אוסף.
אמריקאים מזמינים הכל באינטרנט, וחייהם אינם חיים ללא אמאזון. זה באמת אדיר שאפשר לקבל הכל הביתה בתוך שעתיים עד 48 שעות, אבל אין כמו הבידור שמספקות האריזות שלהם.
בארגז הנ"ל לא היה שום דבר למעט המוצר הזה, שנראה בדיוק כמו גליל נייר כסף למטבח. ארוז בתוך ארגז בגודל מיקרוגל.
האמריקאים מאוד אוהבים להפחיד אתכם. למשל, נכנסת לבית קפה ליהנות, אבל בדיוק כשתרצי ללגום מהקפה שקיבלת, תבחיני בשלט המלבב הבא, שבעצם מסביר לך במילים יפות שאת שותה רעל.
ובדיוק כשהצלחתם לשכנע את הילדים לצאת לטיול, תיתקלו בכניסה לשמורה בשלטים כאלה:
שימו לב לחלק הצהוב התחתון בשלט הנ"ל, הוראות התנהגות במפגש עם פומה. יש שלטים כאלה גם לגבי עוד חיות ממשפחת החתולים, וגם דובים. אנחנו כבר פגשנו פעם בגור פומה. בכלל, הטבע פה נמצא בכל מקום, וזה באמת מדהים. בחצר שלנו פגשנו אינספור סנאים ואופוסום אחד, וברחוב שלנו יש גם בואשים ודביבונים, והנה עוד חבר שפגשתי יום אחד בפתח הבית:
אלה היו כמה דברים קטנים שהצלחתי לצלם ולזכור לספר עליהם. ואני הייתי חגית אזולאי-רוזנס, קליפורניה.
10 תגובות
כתוב מקסים וכל כך מדוייק 🙂
תודה רבה, איריס!!
יופי של פוסט ו… כבר שנתיים?!
אגב, מי קונה את כל החומוסים המוזרים האלה?
תמשיכי לאסוף רשמים וחוויות 🙂
תודה רבה, ויש הרבה קונים! אפילו ישראלים סקרנים 🙂
אולי יש לנו אוסף רובים? למי אין?? אבל ארונות קבורה בקוסקו לא ראיתי… בטוחה שאפשר להזמין מהאתר ((-: פוסט למזכרת. ובהזדמנות אני צריכה להכין לנו איזה משחק עם כל החיות בגינה… השבוע פגשתי פעמיים את השועל "שלנו". חתיכת חוויה! איזה כייף ששיתפת…
כמו שלא בכל סניף יש גבינת העמק של תנובה (אצלכם יש?), אז גם לא לכל סניף הגיעו ארונות הקבורה, אשלח לך תמונה. אבל תודי שאם זה יהיה במקום כלשהו, אז הכי מתאים קוסטקו :-)))
אך איזה פוסט מלבב! אני מקווה להגיע לקליפורניה כשאת עדיין תהיי שם.
ובנימה שונה-אני אמצתי את השם של הבלוג שלך להגדרה עצמית-אני גם מדענית וגם יוצרת וגם מטיילת וגם אמא ובת זוג ובת… ובעיקר מפעילה את שני חלקי המוח.
זאת הגדרה נהדרת! ויאללה, בואי. 🙂
זה היה פוסט מקסים ורוצה עוד כאלה. כמו כן רוצה לעבור לקליפורניה. מינוס הרובים והנחש.
מעולה, יש לי עוד בקנה. הוירטואלי! וכן, קליפורניה באמת נהדרת. מינוס הפומה שמפריע לי בכל טיול 🙂